כל מה שצריך לדעת על שינוי גיל פרישה אצל נשים

העלאה ושינוי גיל הפרישה החוקי אצל נשים בישראל – מה זה אומר בפועל?

בישראל, גיל הפרישה החוקי לנשים עובר שינוי מהותי: במקום 62, הוא יעלה בהדרגה ל־65 עד לשנת 2032. הרפורמה כבר יצאה לדרך בינואר 2022, והיא משפיעה באופן ישיר על נשים ילידות שנת 1960 ואילך. לעומת זאת, גיל הפרישה לגברים נותר בעינו – 67 – בשלב זה. מה פירוש "בהדרגה"? לא מדובר בקפיצה פתאומית. בכל שנה נוספת, גיל הפרישה עולה בכמה חודשים, לפי שנת הלידה. הרעיון הוא לאפשר הסתגלות הדרגתית לשינוי – הן במישור הכלכלי והן מבחינת שוק העבודה.

למה צריך בכלל רפורמה לשינוי גיל הפרישה דווקא במגדר הנשים?

הסיבה המרכזית לרפורמה נעוצה בעלייה בתוחלת החיים ובצורך לשמור על איזון תקציבי של מערכת הפנסיה הלאומית. ככל שאנשים חיים יותר – הם גם מקבלים קצבת זקנה למשך יותר שנים. העלאת גיל הפרישה מאפשרת לקצר את תקופת הקצבאות, להאריך את שנות העבודה ולהגדיל את ההכנסה הפנסיונית המצטברת. נשים נחשבות כבעלות תוחלת חיים ארוכה יותר מאשר גברים ע"פ הסטטיסטיקה, עם גיל פרישה קצר יותר, הרפורמה באה לצמצם את הפער.

שינוי גיל הפרישה אצל נשים

לצורך הסבר פשוט על השינוי בגיל הפרישה

המתווה העלאת גיל הפרישה לנשים

2022–2024: העלאה של 4 חודשים בכל שנה.

2025–2032: העלאה של 3 חודשים בכל שנה.

ניקח לדוגמה

סימה נולדה במרץ 1963. בעבר, הייתה יוצאת לגמלאות בגיל 62 – כלומר במרץ 2025. אבל בעקבות הרפורמה, גיל הפרישה שלה נדחה ל־62 ו־8 חודשים, כך שתוכל להתחיל לקבל קצבת זקנה רק נובמבר 2025. הדחייה הזו תאפשר לה לחסוך עוד כמה חודשים לקרן הפנסיה, אך גם תחייב אותה להתארגן כלכלית לתקופת הביניים.

טבלה פשוטה לשינוי גיל הפרישה הצפוי בסולם הגילאים

בשנת 2022 נכנסה לתוקף רפורמה הדרגתית המשנה את גיל הפרישה החוקי לנשים בישראל. במקום גיל 62 שהיה נהוג עד כה, נשים יפרשו מעבודתן בהדרגה עד גיל 65, בהתאם לשנת הלידה שלהן. העלאת גיל הפרישה נועדה להתאים את מערכת הפנסיה לעלייה בתוחלת החיים, ולאפשר יציבות כלכלית בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי.

שנת לידהגיל פרישה (חוקי)שנת פרישה צפויה
196062 ו-4 חודשיםמאי 2022
196162 ו-8 חודשיםספטמבר 2023
196262 ו-10 חודשיםינואר 2025
196363מאי 2026
196463 ו-4 חודשיםספטמבר 2027
196563 ו-8 חודשיםינואר 2029
196664מאי 2030
196764 ו-4 חודשיםספטמבר 2031
196864 ו-8 חודשיםינואר 2033
196965מאי 2034
1970 ואילך65מגיל 65 ואילך

כדי לשמור על פשטות הטבלה מציינת שנים עגולות, לכן יתכנו שינויים וסטייה של מספר החודשים מתאריך עדכן הטבלה.

לבדיקה יסודית ואישית לתיק הפנסיוני שלך

הצטרפו עכשיו לקבלת בדיקה אישית לתיק הפנסיוני, חיסכון חכם מתחיל כאן!

השפעה על הפנסיה וביטוח לאומי – מה באמת משתנה?

העלאת גיל הפרישה אינה רק שינוי טכני בלוח הזמנים של היציאה לגמלאות – מדובר במהלך שמשפיע מהותית על מבנה ההכנסה של הציבור בגיל הפרישה, בעיקר דרך שני ערוצים מרכזיים: הביטוח הלאומי והמערכת הפנסיונית (קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים וכו').

מצד אחד, ביטוח לאומי דוחה את גיל קבלת קצבת הזקנה בהתאם לגיל הפרישה החדש. כלומר, נשים שציפו לקבל קצבה בגיל 62, ייאלצו להמתין עד לגיל 63–65 לפי שנת הלידה. זהו שינוי מהותי – שכן הקצבה מהווה הכנסה בסיסית עבור רבות מהפורשות, במיוחד אלו שאינן נהנות מחיסכון פנסיוני מספק. בפועל, המשמעות היא תקופה ארוכה יותר של הסתמכות על מקורות חיצוניים או הכנסה מעבודה.

במקביל, קיימת השפעה ישירה על הפנסיה הצוברת – כלומר קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים. הארכת תקופת העבודה מאפשרת לחוסכות להפקיד למשך תקופה ארוכה יותר – וכך להגדיל את הסכום שיצטבר עד לפרישה. בנוסף, גם תקופת הקצבה (החלק שבו מושכים את הכסף) תתחיל מאוחר יותר – מה שמקטין את פרק הזמן שבו הקרן צריכה לשלם קצבה, ולכן הקצבה החודשית עשויה להיות גבוהה יותר.

עם זאת, השינוי הזה מאתגר את מי שתכננו לפרוש מוקדם או נאלצים להפסיק לעבוד לפני גיל הפרישה החדש. מי שאין ברשותם חיסכון מספק או שאינם יכולים להמשיך בעבודה מסיבות בריאותיות או משפחתיות – עלולים להיתקל בפער כלכלי בין מועד סיום העבודה לבין תחילת קבלת הקצבאות.

לכן, חשוב לבצע תכנון פיננסי מוקדם – להבין מתי תוכל/י למשוך את הקצבה מהביטוח הלאומי, לבדוק את מצב החיסכון הפנסיוני הפרטי, ולבחון האם יש צורך בגשרים פיננסיים כמו חיסכון נזיל או מענקי הסתגלות זמניים.

מענקי הסתגלות ומעבר – רשת ביטחון כלכלית בדרך לפרישה

במסגרת העלאת גיל הפרישה לנשים בישראל, הוכנסו גם מנגנוני תמיכה ייחודיים שמטרתם להקל על המעבר לתקופת הפרישה – בעיקר לנשים שאינן עובדות ונותרות ללא הכנסה שוטפת בזמן ההמתנה לקצבת זקנה. אחת מההטבות המרכזיות היא מענק הסתגלות.

מי זכאית למענק הסתגלות בשל רפורמת שינוי גיל פרישה אצל נשים?

המענק מיועד לנשים בגיל 62 ומעלה שאינן עובדות, וששנת לידתן בין 1960 ל־1966. מדובר בדיוק באותן נשים שנפגעות מהשינוי בגיל הפרישה – שכן בעבר היו מתחילות לקבל קצבת זקנה בגיל 62, אך כעת עליהן להמתין חודשים ואף שנים נוספות.

מה כולל המענק?
מדובר בתשלום חודשי קבוע שמועבר למשך ארבעה חודשים, במטרה לגשר כלכלית על תקופת ההמתנה בין סיום עבודה לבין תחילת קבלת הקצבה מהביטוח הלאומי. גובה המענק דומה לקצבת זקנה בסיסית (ללא תוספות).
איך מגישים בקשה?
ניתן להגיש בקשה למענק ההסתגלות דרך אתר הביטוח הלאומי, או באמצעות טופס ייעודי שנשלח בדואר או נמסר פיזית בסניף. חשוב לוודא שאין הכנסות פעילות מעבודה או מקור הכנסה אחר בזמן הגשת הבקשה.

הטבות נוספות לנשים בגילאי 60–65:

מלבד מענק ההסתגלות, נשים בטווח הגילאים הזה עשויות להיות זכאיות גם למענקי עבודה מוגדלים (מס הכנסה שלילי), פטור חלקי ממס הכנסה על הכנסות נמוכות, וכן הארכת תקופת דמי האבטלה במקרה של פיטורים בגיל מבוגר.

ההטבות הללו מהוות רשת ביטחון שמטרתה לוודא שנשים לא יישארו ללא מענה כלכלי בתקופת המעבר הקריטית – ולסייע להן להתארגן לקראת פרישה בטוחה יותר.

ניתן למצוא מידע נוסף ולבדוק תנאי זכאות באתר ביטוח לאומי

רפורמת שינוי גיל הפרישה אצל נשים משליכה גם תחומים נוספים

שינוי גיל הפרישה אצל נשים משפיע גם על שוק העבודה

העלאת גיל הפרישה לנשים מביאה עמה אתגר משמעותי לשוק העבודה, בעיקר כשמדובר באוכלוסייה מבוגרת ובפרט נשים. ככל שגיל הפרישה מתרחק, כך מתארכת תקופת ההשתתפות בשוק התעסוקה – אך לא כל מקום עבודה מותאם לעובדים בגילאי 60 ומעלה.

עובדות בתחומים פיזיים כמו סיעוד, ניקיון, קמעונאות ותעשייה – מתקשות להמשיך בעבודה עם השנים. בעוד שחלק מהמשרות דורשות כושר גופני גבוה, אחרות אינן מספקות סביבת עבודה גמישה או תנאים מותאמים לגיל, מה שעלול להוביל לשחיקה פיזית ונפשית.

בנוסף, קיימת בעיית נגישות תעסוקתית: מעסיקים רבים עדיין מהססים להעסיק עובדים מבוגרים, ולעיתים אף מעדיפים לפטרם טרם גיל הפרישה. המצב הזה יוצר פער – מצד אחד המדינה מבקשת לדחות את הפרישה, אך מצד שני אין מדיניות מקיפה המחייבת מקומות עבודה להיערך לכך, לדוגמה דרך הסבות מקצועיות, שעות מופחתות, משרות גמישות או תנאי סף מותאמים לגיל.

השלב הקריטי כעת הוא יצירת סביבה תומכת שתאפשר לנשים לעבוד בכבוד עד גיל 65 – לא מתוך כורח, אלא מתוך בחירה. זהו אתגר למדיניות ציבורית, אך גם למעסיקים – שיצטרכו להתרגל למבנה שוק שונה, עם יותר עובדים מבוגרים, ידע מצטבר וניסיון, שיכולים להפוך ליתרון אם רק ינוהלו נכון.

פערים מגדריים בעקבות השינוי

העלאת גיל הפרישה לנשים מחדדת מחדש את הפערים המגדריים הקיימים בעולם התעסוקה והפנסיה. נשים חיות בממוצע יותר מגברים – אך במהלך חייהן הן גם מרוויחות פחות, צוברות פחות לפנסיה, ולעיתים קרובות יוצאות מוקדם ממעגל העבודה לצורך טיפול בילדים או בני משפחה. המשמעות היא שבסיום הדרך, הקצבה החודשית שלהן נמוכה באופן ניכר מזו של גברים.

כאשר המדינה דוחה את גיל הפרישה של נשים, אך לא מתמודדת עם הפערים המבניים שהובילו למצב הזה – נוצר עיוות. נשים רבות יאלצו להמשיך לעבוד שנים נוספות, לא מתוך בחירה, אלא כי פשוט אין להן די חסכונות. בעבור חלקן, במיוחד אלו שאין להן פנסיה תקציבית או גיבוי משפחתי, המשמעות היא דחיית האפשרות לנוח ולהתפנות לחיים פרטיים בגיל שבו הדבר אמור להיות מובן מאליו.

השיח הציבורי סביב הרפורמה חושף את הפערים הללו – ומעורר דיון רחב על שוויון מגדרי בזכויות הסוציאליות. האם נכון להחיל את אותו גיל פרישה על נשים וגברים, כאשר תנאי הפתיחה לאורך חייהם כה שונים? האם לא נדרשת מדיניות מאזנת, למשל בצורה של קצבאות השלמה או זכויות ייחודיות לנשים בגיל מבוגר?

בלי ליווי כולל של מדיניות תומכת – העלאת גיל הפרישה עלולה להכביד דווקא על אלו שגם כך נפגעות לאורך חייהן מהשוק והמערכת.

שינוי גיל הפרישה וחשיבה על השקעה עצמאית נוספת לחיסכון הפנסיה הקיים

בעקבות חוסר הוודאות סביב גיל הפרישה והתחזקות ההבנה שהמערכת הציבורית לבדה אינה מספקת פתרון מלא – גוברת המודעות לחשיבותו של חיסכון פנסיוני עצמאי. יותר ויותר נשים, במיוחד בגילאי 50 ומעלה, בוחרות לנהל את עתידן הכלכלי בעצמן – באמצעות קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון או השקעות פרטיות.

ההיגיון פשוט: ככל שגיל הפרישה מתרחק, כך מתארכת התקופה שבה יש להיערך כלכלית לתקופת המעבר – ולעיתים גם לתרחישים שבהם לא ניתן להמשיך לעבוד. נשים מבינות שהמערכת הפנסיונית הצוברת אומנם מעניקה קצבה, אך לא תמיד בסכומים שיספיקו למחיה בכבוד. חיסכון עצמאי מאפשר גמישות רבה יותר: ניתן להתחיל למשוך אותו בגיל מוקדם, לבחור רמת סיכון מתאימה, ולבצע התאמות לפי הצרכים האישיים.

כמו כן, תכנון פנסיוני עצמאי כולל גם בחירה מושכלת במסלולי השקעה – סולידיים או מנייתיים – בהתאם לגיל, למצב הבריאותי ולהעדפות הסיכון. נשים רבות בוחרות להתייעץ עם יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח, כדי לבנות תיק מותאם אישי, הדבר לא מצריך ידע בתחום ההשקעות, אפשרי לרכוש מוצרים פנסיוניים כמו קופת גמל להשקעה, פוליסות חיסכון בתשלום דמי ניהול עדיפים בהרבה על תיק השקעות עצמאי או מנוהל, בנוסף ישנם מגוון מסלולי השקעה בכל רמת סיכון שהחוסף מעוניין להיחשף.

כאן תוכלו להשוות ולבדוק דמי ניהול ממוצעים של כל קרן אשר מדווחת לרשות שוק ההון

לצד זאת, המדינה יכולה לתמוך במגמה הזו באמצעות תמריצים – כמו פטורים ממס על חיסכון ארוך טווח, הכרה בהפקדות לצרכים ייחודיים, והרחבת ההנגשה של המידע לציבור המבוגר.

השלכות פוליטיות וחברתיות

הרפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים עוררה תגובות נרחבות בזירה הציבורית והפוליטית. קבוצות נשים, ארגוני עובדים, ועדי פעולה ואיגודים מקצועיים מחו נגד המהלך – בטענה כי מדובר בצעד חד-צדדי, שאינו מלווה במדיניות תומכת, ואינו לוקח בחשבון את מצבן של נשים מוחלשות.

הביקורת החריפה ביותר נגעה לכך שהשינוי נעשה בלי מנגנוני פיצוי מספקים לנשים שלא יכולות או לא רוצות להמשיך לעבוד. המחאות התמקדו גם בפער בין המגזר הציבורי לפרטי – בעוד נשים במגזר הציבורי נהנות לעיתים מתנאים נוחים יותר לפרישה, נשים מהמגזר הפרטי, שעובדות בעבודות קשות יותר ובשכר נמוך יותר, נפגעות יותר מהמהלך.

הנושא קיבל ביטוי רחב בתקשורת, והפך לחלק מהדיון החברתי על זכויות נשים, אי שוויון מגדרי והזכות להזדקן בכבוד. דיונים אלו העלו שאלות מהותיות: האם המדינה עושה מספיק כדי להבטיח רשת ביטחון ראויה? האם נכון להחיל מדיניות אחידה על קבוצות כה שונות באוכלוסייה?

השיח הפוליטי סביב הרפורמה צפוי להימשך, במיוחד ככל שיותר נשים יגיעו לגילאי פרישה חדשים. ייתכן שבעקבות הלחץ הציבורי עוד יחולו התאמות עתידיות – בין אם במענקים נוספים, שינויי מס, או בהארכת תקופות זכאות אחרות.

מחשבון להערכת התפתחות החיסכון הפנסיוני

מחשבון חיסכון פנסיוני זה נועד לתת אינדיקציה והערכה בלבד למוצרי החיסכון הפנסיוני.
כדי לקבל הכוונה מדויקת וספציפית אליך, השאר פרטים ומומחה פנסיוני יבחן את התיק הפנסיוני שלך באופן יסודי.

מחשבון חיסכון פנסיוני

%

כאן יוצגו תוצאות החישוב

לבדיקה יסודית ואישית לתיק הפנסיוני